Skip navigation

אני מאמין, שכדי לעזור לצלמים לצאת מהלך הרוח של צילום באוטומט עליהם להכיר את מושגי היסוד.

לכן, החלטתי להתחיל בסדרת פוסטים העוסקים בהכרת מושגים אלו.

בפוסט הראשון דיברנו על אור וקאמרה אובסקורה, בשני דיברנו על פוקוס ועדשות, בשלישי דיברנו על עדשות, אור והגדלה וברביעי על חשיפה ועצירות אור.

המשכנו בפוסט החמישי לדבר על הצמצם, בשישי דיברנו על התריס ובשביעי על ISO.

הפוסט הזה, השמיני בסדרה, הוא מעין סיכום על הגורמים המרכיבים את משולש החשיפה ומידת ההשפעה שלהם על התוצאה הסופית.

אז אנחנו כבר יודעים על משולש החשיפה, יודעים שמרכיביו הם צמצם, תריס וISO ויודעים שעצירה אחת פחות בגורם אחד צריך לאזן בעזרת השניים האחרים.

אפשר להתייחס למשולש החשיפה באנלוגיה לעור הגוף שלנו כשאנחנו משתזפים בים.
גוון העור מייצג את הISO – ככל שהוא כהה יותר הוא פחות רגיש לאור.
משך החשיפה לאור (כמה זמן אנחנו משתזפים) מייצג את מהירות התריס.
מקדם ההגנה של קרם ההגנה מייצג את הצמצם.
שילוב של כולם יביא לשיזוף המושלם 🙂

אז אם אני מוריד את מהירות התריס בעצירה אחת לחשיפה של  EV -1 , כדי לאזן את החשיפה חזרה ל   EV 0 אני יכול, למשל, להעלות את הISO בעצירה אחת.
מה ההשלכות של זה?
מה יהיה שונה אם במקום אפתח את הצמצם בעצירה אחת?

על זה נדבר בפוסט הזה! 🙂

 

צמצם – עומק שדה

כמו שהזכרתי בפוסטים קודמים, לעדשות מהירות מפתח צמצם פתוח במיוחד. בפשטות, זה אומר שיותר אור נכנס למצלמה.
על פניו, נשמע שמצאנו את הפתרון לבעיית הצילום במקומות חשוכים! פשוט נפתח את הצמצם הכי הרבה שאפשר!

אז זהו. שלא.

אם נפתח את הצמצם ל 1.8 או אפילו יותר, נקבל עומק שדה רדוד ביותר.
לא בטווח המאקרו אבל רדוד מספיק כדי לקבל, למשל בפורטרט, את העיניים בפוקוס ואת האוזניים וקצה האף מטושטשים.
הבעייה מחמירה במקרים כמו למשל צילום קבוצת אנשים, הרי לא כולם עומדים בקו אחד כמו חיילים ואז מתקבלת תמונה ובה לאחד העיניים בפוקוס, לאחר האוזניים.. ממש ציור אבסטרקטי.

לפעמים, עומק שדה רדוד מפריע לנו לקבל את הקומפוזיציה שאנחנו רוצים. נניח שאנחנו רוצים לצלם כלה כך שהיא מושיטה את הזר קדימה. אנחנו רוצים שהזר והכלה יהיו בפוקוס אך הרקע מטושטש. עומק שדה רדוד מידי יאלץ אותנו לבחור מה בפוקוס – הזר או הכלה – לא נוכל לקבל את שניהם.

כשמשנים את ערך מפתח הצמצם, אל תחשבו רק על אור, חישבו גם על עומק שדה.

 

מהירות תריס – טשטוש

מהירות התריס היא לא רק משך הזמן שהתריס פתוח. במיוחד במצבים בהם התאורה חשוכה, מהירות תריס איטית יכולה לגרום לטשטוש בגלל רעידות היד או לטשטוש בגלל תנועת האובייקט. זה כמובן משפיע על החדות.

כדי להמנע מטשטוש ולשמור על חדות, נסו לשמור על מהירות תריס גבוהה ככל שניתן במסגרת מגבלות משולש החשיפה ותנאי הצילום. כדאי אולי להשקיע בעדשה עם מנגנון ייצוב אשר עוזר למנוע את ההשפעה של רעידות היד.

טשטוש זה לא דבר רע בהכרח. אפשר להשתמש בו ביצירתיות (מריחת פנסי מכוניות, שבילי כוכבים, פאנינג, מריחה או הקפאה של מים ועוד).

אז אם אתם מוצאים את עצמכם במצב שבו אתם לא יכולים לקבל תמודה חדה וללא טשטוש, במקום ללכת נגדו נסו להשתמש בו!

כשמשנים את ערך מהירות התריס, אל תחשבו רק על אור, חישבו גם על חדות.

 

ISO – רעש וגרעיניות

ISO הוא לא איזה קסם כדי לאזן את משולש החשיפה בהתאם לצמצם ומהירות התריס הרצויים.
לISO גבוה יש השלכות על מידת הרעש בתוצאה הסופית.

לא כדאי להעלות את הISO לערכים גבוהים אשר גורמים למידת רעש גדולה מידי.
הרעש משפיע על החדות וכאשר מנסים לנקות רעש בעריכה זה משפיע על החדות עוד יותר.
הרעש מסיח את הדעת, זהו הגורם האחרון שאני אשנה ותמיד אעדיף לשמור אותו נמוך ככל שניתן.

רוב הצלמים מעדיפים להמנע מרעש אך גם הוא יכול לפעמים לשפר את הפריים מבחינת קומפוזיציה או מבחינה אומנותית.

כשמשנים את ערך הISO, אל תחשבו רק על אור, חישבו גם על רעש וגרעיניות.

 

 

אל תשכחו להרשם לערוץ היוטיוב כדי לקבל עדכונים על סרטוני ההדרכה הבאים!

בנוסף, אתם יכולים לבקר ולעשות לייק בדף הפייסבוק ולהרשם לטוויטר 🙂
תוכלו גם להרשם לרשימת התפוצה של הבלוג בתחתית העמוד כדי לקבל עדכונים כשיוצא פוסט חדש…

!Happy Shooting

 

Leave a Reply

Copy Protected by Chetan's WP-Copyprotect.
%d bloggers like this: