Skip navigation

אני מאמין, שכדי לעזור לצלמים לצאת מהלך הרוח של צילום באוטומט עליהם להכיר את מושגי היסוד.

לכן, החלטתי להתחיל בסדרת פוסטים העוסקים בהכרת מושגים אלו.

בפוסט הקודם דיברנו על אור וקאמרה אובסקורה. בפוסט הזה נדבר על פוקוס ועדשות.

התלבטתי רבות אם בכלל לפרסם את הפוסט הזה.
האם באמת חשוב לדעת ולהבין את התוכן הזה כדי להיות צלם טוב יותר? אני חושב שכן.

אז בפוסט הקודם דיברנו על איך אפשר להשתמש בחור קטנטן כדי למקד את קרני האור כך שתיווצר תמונה.
כל מה שמצלמת נקב עושה, זה להגביל את קרני האור רק לאלו היוצרות תמונה חדה.
אבל, כמו שראינו, כדי לקבל תמונה חדה אנחנו משלמים בכך שהתמונה המתקבלת עמומה מאוד.

כצלמים, אנחנו רוצים תמונות שהן גם חדות וגם בהירות.
למזלנו, יש דרך טובה יותר לעשות זאת.

אז כמו שראינו בפוסט הקודם, קרני אור ניתן לשבור.
הקטע המעניין בשבירה של קרני אור הוא, שכשקרני האור נשברות הן למעשה מאטות!
נהוג לחשוב שקרני אור נעות… טוב… במהירות האור.
למעשה, מהירות האור תלויה בתווך (סוג החומר) בו הוא עובר. בריק (למשל בחלל החיצון) האור נע במהירות האור.
בנוסף, כשהן נשברות, הן משנות כיוון.

עדשות

אוקיי, אז הבנו איך אור נשבר, בואו נדבר על עדשות.

היכולת לשבור את קרני האור היא מאוד שימושית. בעזרתה אנחנו יכולים למקד את כל קרני האור מאלומה רחבה לנקודה אחת וזה בדיוק מה שעדשות עושות.

יש שני גורמים המשפיעים על האופן שבו עדשה שוברת את האור – זווית הפגיעה של קרני האור בעדשה, ואינדקס השבירה של החומר ממנו היא עשוייה (בעצם מודד את מידת ההאטה של קרני האור במעבר בתווך העדשה).

 

זוית השבירה היא בעצם הזווית בה בקרן פוגעת בעדשה ביחס למישור העדשה בנקודת הפגיעה. ככל שזוית הפגיעה גדולה יותר, קרן האור נשברת בזוית גדולה יותר.
הזוית בה קרני האור נשברות תלויה בזוית בה הן פוגעות בעדשה (אם מזניחים את שאר הגורמים).
קרני אור אשר עוברות במרכז העדשה לא נשברות כלל בעוד שקרני האור הפוגעות בשולי העדשה נשברות בזוית הגדולה ביותר.
לכן, עדשות הן קמורות אם רוצים למקד את קרני האור, או קעורות אם רוצים לפזר את קרני האור.

 

עובי העדשה משפיע על זוית הפגיעה ובהתאמה על אורך המוקד שלה.

פוקוס

עד עכשיו דמיינו קרני אור מושלמות (כולן מקבילות) הפוגעות במשטח ונשברות. כאשר קרני אור כאלו פוגעות בעדשה הן תמיד מתמקדות באותה נקודה.
המרחק בין שטח הפנים של העדשה לנקודת המוקד נקרא אורך המוקד והוא נמדד במ"מ.
עדשות מתוארות ע"פ אורך המוקד שלהן. לעדשות זום טווח אורכי מוקד, המתאפשר בעזרת שימוש במערך עדשות מסוגים שונים אשר יכולות לנוע אחת ביחס לשניה.

 

קרני האור הנשברות מהאובייקט ונכנסות לעדשה, אפילו אם האובייקט נמצא במרחק מספר מאות מטרים, לא מגיעות מקבילות אחת לשניה. ככל שהאובייקט קרוב יותר לעדשה, קרני האור פחות מקביליות ויש יותר צורך להזיז את העדשה כדי לשמור על פוקוס (נקודת המיקוד חייבת להיות על החיישן כדי לקבל תמונה חדה והוא לא יכול לזוז, לכן על העדשה לזוז ביחס אליו).

כדי לשמור על תמונת אובייקט קרוב חדה, על העדשה לזוז ביחס לחיישן. לתזוזת העדשה קוראים התמקדות (או פיקוס).
כאשר מתמקדים (מפקסים) על אובייקט במרחק כלשהו, עצמים לפני ואחרי האובייקט לא יהיו בפוקוס (לא יהיו חדים). אפקט זה ידוע גם כעומק שדה.

בפוסט הבא נמשיך את הדיון ונדבר על עדשות, אור והגדלה.

 

 

אשמח לראות תוצאות שלכם בדף הפייסבוק או בפורום!

אל תשכחו להרשם לערוץ היוטיוב כדי לקבל עדכונים על סרטוני ההדרכה הבאים!
בנוסף, אתם יכולים לבקר ולעשות לייק בדף הפייסבוק ולהרשם לטוויטר 🙂
תוכלו גם להרשם לרשימת התפוצה של הבלוג בתחתית העמוד כדי לקבל עדכונים כשיוצא פוסט חדש…

!Happy Shooting

 

 

Leave a Reply

Copy Protected by Chetan's WP-Copyprotect.
%d bloggers like this: